הסיפור של מדפיסלי

כולם צריכים להדפיס.
לאף אחד אין מדפסת.

נעים להכיר, אני עילי. אצלנו בבית תמיד הייתה מדפסת, וכל הסביבה ידעה את זה. הגננת, הדודות, החברים. הצורך תמיד הגיע ברגע האחרון: טופס, כרטיס, דף עבודה לילד.

עילי, מייסד מדפיסלי, ליד עמדת ההדפסה בלובי בניין מגורים בתל אביב

הצורך פשוט. הפתרון לא היה.

ככה למדתי מקרוב: הדפסה היא צורך מזדמן. לא מצדיק מדפסת בבית, אבל כשהוא מגיע, הוא דחוף. המסקנה הייתה ברורה: למשהו כל כך פשוט חייב להיות פתרון קל, זול וזמין. בלי מכשיר, בלי דיו שמתייבש, בלי טובות.

כך נולדה מדפיסלי: עמדת הדפסה שיתופית, בלובי של הבניין.

ההדפסה הראשונה

דקות אחרי שהתקנו את העמדה הראשונה, במגדל מגורים בתל אביב, נכנס ללובי דייר שחיפש את מנהל הבניין. עד אז המנהל היה מדפיס עבורו. הפעם הוא מצא את העמדה, ויצא עם הדפים ביד.

באותו רגע ידענו: הצורך הזה הוא של כולם.